מטען החבלה שהתפוצץ בקן 240 מבני ברק לבת ים ביום ראשון השבוע, ודקירת השוטר בצפון ירושלים ביום שני בערב, הסבה את תשומת הלב שוב אל ארגון החמאס שככל הנראה אחראי לפעולות הללו.

חמאס מנסה כעת לייצר פיגועי טרור באמצעות חוליות מקומיות ביהודה ושומרון, כדי לחפות על האיפוק שבו הוא נוהג בירי ובהוצאת פיגועי טרור מרצועת עזה (חלק מפעילויות אלה מובל על ידי אסירים פלסטינים משוחררים או אפילו מבתי הכלא). כך נוהגים גם הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וגם הקבוצות הסלפיות והג'יהאדיסטיות שהחלו לפעול בגדה.

הערכות ביטחוניות בישראל ממקמות היום את חמאס באחת מנקודות השפל הקשות בתולדותיו. גורמי ביטחון ישראלים רמי דרג מצטטים את מה שאומרים אנשי חמאס עצמם, בדיונים סגורים: "עברנו מצמיחה להישרדות". מעייניו של חמאס בעזה נתונים היום למאמץ ההישרדות, לשימור השלטון ולניסיונות נואשים לשפר את המצב הכלכלי ולמצוא בדחיפות משענת מדינית, לוגיסטית וצבאית חדשה, לאחר שכל המשענות – מצרים, סוריה ואיראן – קרסו כמעט בבת אחת.

גורם ביטחוני ישראלי רב ניסיון ורם דרג, ניתח השבוע את מצבו של חמאס במונחים כמעט היסטוריים. "אם עד לא מזמן בחמאס דיברו בפאתוס ובאמונה על השגת המטרה 'עוד בימינו'", אמר, "הרי שמרגע שמוחמד מורסי הופל והאחים המוסלמים גורשו מהשלטון במצרים, המנגינה השתנתה מן הקצה אל הקצה. כמעט בן לילה, הפך המומנטום לתבוסה, האופוריה התפוגגה ופינתה את מקומה לדאגה, הגובלת בפאניקה".

"נכון לעכשיו, לא האחים המוסלמים ולא אנשי חמאס מצליחים לעכל מה שקרה להם. איך נפלו כל כך מהר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", אומרים בישראל. האנליסטים העוקבים אחר התנועות האסלאמיות במרחב מציינים, כי בקרב תנועות דתיות למומנטום יש חשיבות היסטורית. כשאתה במגמת עלייה, כובש ומתפשט, אתה צובר ביטחון, אמונה, תומכים ועוצמה. כשהמגמה מתהפכת, זה יכול להפוך לכדור שלג במהירות אדירה. זה, על פי גורמי ביטחון בישראל, בדיוק מה שקורה עכשיו לחמאס בעזה ולאחים המוסלמים במצרים, ויש לזה השפעה אדירה בכל רחבי המזרח התיכון.

הניצנים הראשונים שלה נראים בשני הסניפים הפלסטיניים הממוקמים לצִדה של ישראל. עזה מתנדנדת, חמאס במצור, הכלכלה שוקעת במהירות והרחוב ממורמר. ברמללה, לעומת זאת, מקום מושבו של אבו מאזן, החיים נראים טובים יותר, המשא ומתן המדיני מוסיף ליוקרתו של הנשיא הפלסטיני, המצב הכלכלי סביר, התמיכה הבין-לאומית רחבה, יש גיבוי, יש עורף לוגיסטי ויש חלופות ואפשרויות.

חמאס, אומרים בישראל, איבד את כל עולמו. מצרים הייתה הפטרון, הגיבוי, שֵיק הביטחון של מנהיגי חמאס בעזה. בן לילה, זה התהפך. מצרים מגדירה היום את עזה ואת חמאס כ'אויב'. על פי אחת ההערכות, מנהיגי חמאס כלואים בעזה. הם לא מאתגרים את השלטון המצרי בבקשות יציאה למפגשים בחו"ל, מחשש שיידחו. "הם כלואים בביב השופכין שלהם", אומרים בישראל, "והם מבינים את זה מצוין".

אם עד לא מזמן היה לחמאס עורף בדמשק, הרי שגם זה כבר לא קיים. ראשי חמאס עזבו את דמשק בלב שלם, כי ידעו שיש להם תחליף בקהיר. בתקופת מורסי הם התקבלו בקהיר. לא עוד.

היום, אומרים בישראל, אם מוסא אבו-מרזוק, חאלד משעל ואיסמעיל הניה רוצים לקיים מפגש פסגה ביניהם, איפה הם יעשו את זה? אין להם איפה. גם טהרן כבר נעולה, לאחר מה שקרה בין חמאס לסוריה. קטאר, שתמכה בחמאס בהתלהבות, הבינה שזה ירחיק אותה ממצרים ומארה"ב, וציננה מנועים. חמאס מוצא את עצמו מחזר על הפתחים, מנסה לקושש מעט מפה, קצת משם, ונדחה בדרך כלל. מדובר במצב חדש, שכמותו לא חווה הארגון כבר שנים ארוכות. מצב שבו כל האמצעים מגויסים מיד לצורך הישרדות ושימור הקיים, עד יעבור זעם. ייקח זמן עד שהוא יעבור.

נוסף על כל זאת, אין לחמאס שפנים בשרוול ואין להם נכסים אסטרטגיים ליום סגריר. דוגמה לנכס כזה הייתה גלעד שליט. אילו היה לחמאס חייל ישראלי חטוף היום, הכל היה נראה אחרת. אבל אין. זו הסיבה שחמאס מקדיש את כל משאביו להמשך המאמץ לייצר חטיפה יעילה. לצורך הזה נחפרות המנהרות הארוכות, המתוחכמות, לעומק העורף הישראלי. כל מנהרה כזאת, מעריכים בישראל, נחפרת בהשקעה של מאות אלפי דולרים, מאות אנשים משתתפים בעבודה ונעשה מאמץ הסתרה ומודיעין אדיר, בידיעה ברורה שמדובר במנהרה לצורך מבצע חד פעמי, ורבים הסיכויים שתיחשף בטרם ייעשה בה שימוש. ועדיין, אומרים בישראל, הם חופרים, כי הם יודעים שאין להם שום דרך אחרת לייצר נכסים שיוציאו אותם מהמבוי הסתום.

המצרים, שאטמו את מנהרות ההברחה והטילו על עזה סגר אמיתי, כלאו את אנשי חמאס ברצועה, שברו את המפרקת של הכלכלה החמאסית שהתבססה על המנהרות, והפכו את ראשי השלטון בעזה לאסירים ברישיון.

הפעילות המצרית פוגעת פגיעה אסטרטגית גם בניסיונות ההתעצמות של חמאס. כשאין הברחות, מה שנותר הוא להשקיע את מרב המאמצים בשיפור, ייעול ושכלול יכולת הייצור העצמית. כאן, יודעים בישראל, רושמים בחמאס הישגים משמעותיים. יש בידי הארגון היום רקטות שמכסות גם את תל אביב וגוש דן. הוא מפתח יכולת נ"מ משמעותית, ועובד על מל"טים, פרימיטיביים והתחלתיים בשלב הזה, אבל עוד חזון למועד. עם כל האמצעים האלה, חמאס לא יכול כרגע לעשות שימוש, כי הוא מורתע, ואם יזום פעולה נגד ישראל, יהיה לישראל קל מאוד להנחית עליו מכה כבדה, בגיבוי בין-לאומי ותוך שתיקה ושמחה לאיד מצרית. לכן, חמאס מסתפק כרגע באיפוק מתוך חולשה והפעלת סוכני משנה בסיני, שינסו לפגוע במצרים ובישראל, בלי להותיר חותם שיסכן את נותני ההוראות בעזה. זוהי כבשת הרש של חמאס.

זהו הניתוח הנקודתי של המצב האסטרטגי בין מצרים, עזה וישראל בנקודת הזמן הזו.

אליעזר שולמן הוא עורך מגזין 'משפחה' וכותב הטור הצבאי 'שטח אש' ב'משפחה'